מגיעים למלון הקטנטן שלנו בקאולון, מתארגנים ומרגישים רעב. מסביב יש המון מסעדות. אני מציצה במחירים בתפריטים שבחוץ וחוטפת חום. אחרי 3 שבועות בסין המחירים נראים לי מטורפים ואני מרגישה כאילו אתרושש פה מהר. לקח לי בערך 24 שעות לקלוט שהמחירים עדיין זולים יותר מארוחה בתל אביב.
יום רביעי זה היום הגדול! היום של דיסני
הילדון בהחלט נהנה בסין וצבר הרבה חוויות אבל לא היה מקום שהוא ציפה לקראתו יותר מפארק דיסני.
למרבה צערו הפארק נפתח רק ב-10 ואנחנו משכימי קום מרוב התרגשות, אז ניצלנו את הבוקר לסיבוב היכרות קצר - ירדנו לטיילת הכוכבים והתפעלנו מקו הרקיע כלומר גורדי השחקים של האי הונג קונג.
גילינו גם מאפיה נהדרת בדרך. התגלית המוזרה ביותר - לחמניה ממולאת קרם ערמונים (אני הרי הונגריה. מכורה לזה) + קצפת. הזוי לגמרי:
אח"כ נוסעים נסיעה ארוכה ברכבת התחתית, קו אחד וקו שני ואז יורדים ועוברים לרכבת המיוחדת של דיסני, תחנה אחת בלבד ברכבת עם חלונות בצורת מיקי מאוס ועוד הפתעות קטנות וחמודות.
פארק דיסני בהונג קונג קטן מאד ונחשב אפילו משעמם בעיני כמה אנשים, אבל לילד בן 6 שעדיין חושש מרכבות הרים זה פארק מושלם. גם לי זה היה מושלם כי הפארק קטן והרגליים לא נקרעות כמו בפארק אירופה למשל.
הפארק קצת עמוס כי למחרת האחד במאי הוא יום חופש ונראה שיש לא מעט סינים ומקומיים שהקדימו את החופש מעט, אבל ברוב המתקנים התור אינו נורא כל כך. במתקן של פו יש פאסט פאס שמאפשר לחזור לשם בזמן שנקבע לנו ואז לחכות ממש מעט.
את מתקן "It's a small world" חרשנו 4 פעמים או אולי קצת יותר, הצטלמנו עם כל דמויות דיסני הקלאסיות, וניסינו את רוב המתקנים האחרים.
אכלנו בפארק גם ארוחת צהריים וגם ערב - המחירים סבירים לגמרי והאוכל במפתיע היה טעים. היינו שם מפתיחה עד סגירה, עם מופע הזיקוקין המקסים וחזרנו רצוצים לגמרי לאכסניה.
יש לי אולי 200 תמונות רק מהיום הזה, נאלצתי לבחור רק מדגם מייצג.
יום חמישי בבוקר, מתעוררים לבוקר אחרון בטיול
אנחנו מתחילים את הבוקר שוב בארוחת בוקר מהמאפיה של אתמול מול הנוף של הונג קונג. מתחילים להרגיש שהיום 1/5 זה יום חופשה - אתמול הטיילת היתה כולה שלנו בבוקר והיום יש לנו הרבה חברים.
טיילנו קצת ליד המוזיאון לאומנות מודרנית של הונג קונג (אם היה לנו יותר זמן פה גם היינו נכנסים, אבל זה לא בעדיפות כרגע). הרחבה ליד המוזיאון מלאה בפסלים נהדרים.
משם אנחנו צועדים לרציף המעבורות המפורסם, לקחת את המעבורת הירוקה מקאולון לסנטרל.
ביציאה מתחנת המעבורת אני קולטת שלא באמת התכוננתי טוב להונג קונג. לא להאמין שזה שוב קורה לי. הייתי פה 3 ימים בדרך לטיול הגדול שלי באסיה והפסיפיק לפני תשע שנים. גם אז זה היה נראה לי חלק לא משמעותי מהטיול ולא התכוננתי מספיק טוב.
הפעם דווקא עשיתי תוכניות אבל מה עם משהו טריוויאלי כמו מפה? אפילו לא חשבתי לבקש במלון או להוריד בגוגל מפס כשהייתי אונליין. התוכנית שלי היא להגיע לדרגנוע הארוך בעולם אבל מכיוון שלא ידעתי לאן ללכת הלכנו בכיוון ההפוך. בזכות זה זכינו לטעום מחגיגות 1/5 של הפיליפינים בהונג קונג. או שמא יש לומר הפיליפיניות כי ראינו רק נשים. נראה לי שגם שם יש עובדות משק בית פיליפיניות אחרת אין דרך להסביר את היעדר המגוון בנושא הג'נדר.
אחרי הבנק כבר התחלתי לשאול וקיבלנו הכוונה לדרגנוע. מסתבר שהוא ממש קרוב לאיפה שירדנו מהמעבורת! עלינו ועלינו ועלינו ועלינו, סה"כ 19 מקטעי דרגנוע. בהחלט אטרקציה לילדים. גם למבוגרים זה מעניין כי אפשר לראות את השינוי בנוף העירוני מתחתנו - מאיזור העסקים הראשי לעבר רחובות של מסעדות ובילויים ועד לאיזור מגורים.
ירדנו חזרה למטה ונסענו במטרו לחנות Pylones בקניון Times square שב- Causeway bay. ככה זה כשמכורים, אבל אני מגלה לתדהמתי שהמחירים גבוהים יותר מאשר באירופה. את הטוסטר עליו פינטזתי מאז שראיתי אותו בברלין כבר קנו לי בפראג ופה הוא עולה כמעט כפול.
למרבה צערו הפארק נפתח רק ב-10 ואנחנו משכימי קום מרוב התרגשות, אז ניצלנו את הבוקר לסיבוב היכרות קצר - ירדנו לטיילת הכוכבים והתפעלנו מקו הרקיע כלומר גורדי השחקים של האי הונג קונג.
גילינו גם מאפיה נהדרת בדרך. התגלית המוזרה ביותר - לחמניה ממולאת קרם ערמונים (אני הרי הונגריה. מכורה לזה) + קצפת. הזוי לגמרי:
אח"כ נוסעים נסיעה ארוכה ברכבת התחתית, קו אחד וקו שני ואז יורדים ועוברים לרכבת המיוחדת של דיסני, תחנה אחת בלבד ברכבת עם חלונות בצורת מיקי מאוס ועוד הפתעות קטנות וחמודות.
פארק דיסני בהונג קונג קטן מאד ונחשב אפילו משעמם בעיני כמה אנשים, אבל לילד בן 6 שעדיין חושש מרכבות הרים זה פארק מושלם. גם לי זה היה מושלם כי הפארק קטן והרגליים לא נקרעות כמו בפארק אירופה למשל.
הפארק קצת עמוס כי למחרת האחד במאי הוא יום חופש ונראה שיש לא מעט סינים ומקומיים שהקדימו את החופש מעט, אבל ברוב המתקנים התור אינו נורא כל כך. במתקן של פו יש פאסט פאס שמאפשר לחזור לשם בזמן שנקבע לנו ואז לחכות ממש מעט.
את מתקן "It's a small world" חרשנו 4 פעמים או אולי קצת יותר, הצטלמנו עם כל דמויות דיסני הקלאסיות, וניסינו את רוב המתקנים האחרים.
אכלנו בפארק גם ארוחת צהריים וגם ערב - המחירים סבירים לגמרי והאוכל במפתיע היה טעים. היינו שם מפתיחה עד סגירה, עם מופע הזיקוקין המקסים וחזרנו רצוצים לגמרי לאכסניה.
יש לי אולי 200 תמונות רק מהיום הזה, נאלצתי לבחור רק מדגם מייצג.
 |
 |
יום חמישי בבוקר, מתעוררים לבוקר אחרון בטיול
אנחנו מתחילים את הבוקר שוב בארוחת בוקר מהמאפיה של אתמול מול הנוף של הונג קונג. מתחילים להרגיש שהיום 1/5 זה יום חופשה - אתמול הטיילת היתה כולה שלנו בבוקר והיום יש לנו הרבה חברים.
טיילנו קצת ליד המוזיאון לאומנות מודרנית של הונג קונג (אם היה לנו יותר זמן פה גם היינו נכנסים, אבל זה לא בעדיפות כרגע). הרחבה ליד המוזיאון מלאה בפסלים נהדרים.
משם אנחנו צועדים לרציף המעבורות המפורסם, לקחת את המעבורת הירוקה מקאולון לסנטרל.
ביציאה מתחנת המעבורת אני קולטת שלא באמת התכוננתי טוב להונג קונג. לא להאמין שזה שוב קורה לי. הייתי פה 3 ימים בדרך לטיול הגדול שלי באסיה והפסיפיק לפני תשע שנים. גם אז זה היה נראה לי חלק לא משמעותי מהטיול ולא התכוננתי מספיק טוב.
הפעם דווקא עשיתי תוכניות אבל מה עם משהו טריוויאלי כמו מפה? אפילו לא חשבתי לבקש במלון או להוריד בגוגל מפס כשהייתי אונליין. התוכנית שלי היא להגיע לדרגנוע הארוך בעולם אבל מכיוון שלא ידעתי לאן ללכת הלכנו בכיוון ההפוך. בזכות זה זכינו לטעום מחגיגות 1/5 של הפיליפינים בהונג קונג. או שמא יש לומר הפיליפיניות כי ראינו רק נשים. נראה לי שגם שם יש עובדות משק בית פיליפיניות אחרת אין דרך להסביר את היעדר המגוון בנושא הג'נדר.
בנוסף שמחתי לפגוש שוב מקרוב את הבניין שהכי אהבתי כבר בביקור הקודם שלי בהונג קונג, ועדיין הכי יפה בעיני - הבנק אוף צ'יינה:
אחרי הבנק כבר התחלתי לשאול וקיבלנו הכוונה לדרגנוע. מסתבר שהוא ממש קרוב לאיפה שירדנו מהמעבורת! עלינו ועלינו ועלינו ועלינו, סה"כ 19 מקטעי דרגנוע. בהחלט אטרקציה לילדים. גם למבוגרים זה מעניין כי אפשר לראות את השינוי בנוף העירוני מתחתנו - מאיזור העסקים הראשי לעבר רחובות של מסעדות ובילויים ועד לאיזור מגורים.
ירדנו חזרה למטה ונסענו במטרו לחנות Pylones בקניון Times square שב- Causeway bay. ככה זה כשמכורים, אבל אני מגלה לתדהמתי שהמחירים גבוהים יותר מאשר באירופה. את הטוסטר עליו פינטזתי מאז שראיתי אותו בברלין כבר קנו לי בפראג ופה הוא עולה כמעט כפול.
יצאנו להסתובב קצת בחוץ אבל הכל עמוס במידה מטורפת.
השעון מתקתק ויש לי עוד יעד אחד בתוכנית - שוק הנשים בקאולון. הילדון ביקש כובע סיני לאורך כל הטיול ואני לא רציתי להסחב עם כובע כזה בנוסף לעומס התיקים שגם ככה היה לנו. הבטחתי שנחפש בהונג קונג, אבל מסתבר שבהונג קונג לא פשוט להשיג את הדבר הזה שנמכר בכל פינה בסין. חרשתי באינטרנט אתמול וניסיתי לברר איפה אוכל להשיג לו כזה כובע, והרעיון היחיד שעלה היה השוק.
מה רבה היתה האכזבה כשלא מצאנו, אבל הילדון קיבל עוד ציור סיני אחד, מה ששימח אותו מאד.
ושוב השעון הזה לא מפסיק לתקתק, זמן להפרד.
מטרו. אכסניה. מונית שהוזמנה עם יותר מדי ספייר ונוסעת מהר מדי באין-פקקים של החג. שדה תעופה. צ'ק אין כנראה ראשונים לטיסה. תור אינסופי במקדונלדס לארוחה לילדון, אוכל יפני לאמא, ארוחה על השטיח כי אין שום מקום פנוי לשבת. צעידות ארוכות + רכבת פנימית עד שמגיעים סוף סוף לגייט, הרבה קולות בעברית מסביב אחרי 3 שבועות ששמענו כמעט רק את עצמנו בשפה הזו. טיסה ארוכה ומתישה. נתב"ג. חזרנו הביתה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה